החלטה בתיק בש"א 22292/07

זוהי בקשה נוספת לתיקון כתב תביעה.

ביום 25/3/07 הוגש כתב התביעה המקורי, שכלל 74 תובעים, וביום 18/7/07 הוא תוקן, בטרם הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעות, באופן שנוספו לו 39 תובעים.

ביום 18/10/07 הגישו התובעים בקשה לצירוף 18 תובעים נוספים, שכותרתה-"בקשה לתיקון כתב תביעה וצרוף תובעים בהסכמה", במסגרתה התבקשה הוספתם של 18 תובעים נוספים.

בהחלטתה מיום 30/10/07 קבעה כב' השופטת דליה גנות- "בהנחה שמדובר בבקשה מוסכמת, כפי שכתוב בכותרתה- כמבוקש".

בתגובתם מיום 7/11/07, הביעו הנתבעות הסתייגות לתיקון המבוקש, טענו כי הבקשה, באופן שנוסחה, לא הובאה לאישורן, ועתרו להארכת מועדים. בהחלטתי מיום 16/11/07, הוריתי על החלת תקנות 93 ו-94 לתקנות סדר הדין האזרחי. בהתאם לכך, הוגש כתב התביעה המתוקן השני.

כעת עותרים התובעים, פעם נוספת, להתיר את תיקון כתב התביעה. הנתבעות מסכימות לבקשה באופן חלקי בלבד, ובכפוף לפסיקת הוצאות.

התובעים מבקשים את הוספתם של 14 אנשים נוספים, כתובעים.

כפי שטוענות הנתבעות, רכיב זה של הבקשה אינו מוצא את ביטויו במסגרת התצהיר שצורף לבקשה, ובנוסף, הגורמים שהוספתם מבוקשת כלל אינם מופיעים כמבקשים, אלא צורפו בגוף הבקשה כרשימה נפרדת, ואלו הם שני פגמים דיוניים-טכניים.  עם זאת, הנתבעות טענו כי הן משאירות לשיקול דעת בית המשפט את ההכרעה ברכיב של צירוף התובעים להליך, ולאור זאת, אני מתיר את צירוף הגורמים הנוספים כתובעים להליך, כמבוקש. לאור הוספת התובעים, ובכפוף לתשלום אגרה, אני מתיר את הגדלת סכום התביעה, כמבוקש בסעיף 4.

התובעים עתרו בנוסף, להתיר "תיקון טעות סופר" כך שמר אהרון שוורץ, התובע 76, יוחלף ב"עזבון המנוח אריה שוורץ ז"ל". הנתבעות מתנגדות לרכיב זה, בטענה שהוא אינו נתמך בתצהיר, ולמעשה, אין המדובר בתיקון טעות סופר אלא בהחלפת תובע אחד בתובע אחר לחלוטין, ולמעט שם משפחה משותף, אין ביניהם שום קשר. עם זאת, הנתבעות מבהירות כי הן מותירות לשיקול דעת בית המשפט את האפשרות להוסיף את עזבון המנוח אריה שוורץ כתובע נוסף, בהתאם לעמדתן העקרונית באשר להוספת תובעים, וזאת בכפוף לתשלום הוצאות.

בתשובתם לתגובה, טוענים התובעים, כי מר אריה שוורץ ז"ל הוא בנו של מר אהרון שוורץ, ושניהם גמלאים של הנתבעת 2, המקבלים ממנה קיצבה, ובעלי מניות בה.

למרות העדרו של הסבר לצורך הפתאומי בתיקון האמור, ולמרות שאני מסכים עם הנתבעות בכך שאין המדובר בתיקון טעות סופר (במיוחד שעה שלא ברור מדוע יש לציין כבעל דין את העזבון ולא את יורשי המנוח)- אני מתיר את החלפת התובעים כמבוקש, וזאת מאחר שמדובר במהלך טכני בעיקרו, שאינו אמור להשפיע על זכויותיהן הדיוניות של הנתבעות.

בנוסף, עותרים התובעים להוסיף, באופן חלופי לסעד הכספי, את התביעה לביטול עיסקת מכירת המניות של התובעים לנתבעת 2 ועיכוב המשך ביצועה, ככל שלא הושלמה. הנתבעות מתנגדות לרכיב זה, בטענה שהסעד האמור אינו נחוץ לצורך הכרעה בתביעה, ולמעשה, אין לו שום בסיס בכתב התביעה הנוכחי.

על פי כתב התביעה, כל התובעים היו חברים בנתבעת 2, ובשנים האחרונות, פרשו לגימלאות. על פי הנטען, התובעים חוייבו לרכוש מניות של הנתבעת 1, כתנאי לקבלתם כחברי הנתבעת 2 (וזאת בנוסף לחיוב לרכוש מניות של הנתבעת 2).

בכתב התביעה, יצאו התובעים כנגד מחיר המניות,  וטענו כי הוא נקבע באופן בלעדי בהתאם לשיקול דעתה של הנתבעת 1, ללא קריטריונים ידועים וברורים מראש וללא ביקורת של ההחלטות בעניין. התובעים טענו, כי בין השנים 1996-2005 לא השתנתה כלל שומת המניות של הנתבעת 1, למרות שינויים פנימיים וחיצוניים, שאמורים היו להשפיע על שווין. התובעים טענו, בין היתר, כי התקנות בתקנון לפיהן למנהלים מוקנה שיקול דעת בלעדי בקביעת ערך פנימי של מניות הנתבעת 1, כאשר מועצת המנהלים שלה מתמנה בחלקה הגדול על ידי הנתבעת 2, הן בטלות בשל היותן נוגדות את תקנת הציבור, ובשל שיקוליהם העלומים של המנהלים.

התובעים טענו, בין היתר, כי הנתבעות הטעו אותם והפרו חובות נאמנות וחובות חוזיות כלפיהם.

התובעים עתרו להצהיר כי ערך מניות הנתבעת 1 חושב שלא כדין, והם זכאים לקבלת פיצוי או השלמה בגין ערך מניותיהם בסך 100,000 ש"ח לכל אחד.

בהתחשב בטענות התובעים, כפי שמצאו את ביטויין בכתב התביעה הנוכחי (המתוקן שוב), נראה כי הסעד שהוספתו מבוקשת כעת, הוא על פני הדברים, סביר ומתבקש, ומעוגן בתשתית לכאורית.

לפיכך, אין הצדקה מהותית למניעת התיקון.

עם זאת, לאור העובדה שמדובר בתיקון שלישי, אני מחייב את התובעים בתשלום הוצאות של 5,000 ש"ח.